הקדמה: חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע בסעיף 5 כי מטופל זכאי לטיפול רפואי נאות. רמת הטיפול נקבעת בפסיקה ובהנחיות פנימיות, ותלויה בעיקר בהתעדכנות הרפואה, גילויים חדשים וטכנולוגיה רפואית חדשה. במסגרת אותו טיפול נאות, נכלל גם אבחון נכון של מצבים רפואיים.
בסיוע כישורים רפואיים של הרופא, עריכת בדיקות גופניות והתעדכנות בחידושים בעולם הרפואה, הרופא המטפל מסוגל או אמור להיות מסוגל, לרוב, לאבחן נכונה את מחלתו של המטופל, ועל ידי כך להתאים לו טיפול מתאים. טעות באבחון עלולה להוות גזר דין מוות על מטופל שלא אובחן בזמן או לא אובחן נכון. מכאן, חשיבותו הרבה של אבחון רפואי, ומקורו להגשת תביעת רשלנות רפואית רבות ע"י רשלנות רפואית עורך דין, מלבד רשלנות רפואית בניתוח.
אבחון רפואי שגוי- הפער בין המצוי לרצוי
תביעת רשלנות רפואית רבות מוגשת בגין אבחון שגוי של מחלות. עם זאת, יש לזכור כי אבחון רפואי אינו מדע מדויק, וכי ישנם גורמים רבים העלולים לשבש את יכולת האבחון של הרופא, כגון: מוגבלות המכשור הרפואי, אי קבלת היסטוריה רפואית מדויקת, אי קבלת מידע מקיף על הסימפטומים מהם סובל המטופל, אי עריכת בדיקות מקיפות ועוד.
לעיתים, המטופל סובל מתופעות שהן תוצאה של רשלנות רפואית בניתוח שעבר בעבר, ולכן על הרופא לקחת בחשבון כי ניתוח שעבר המטופל בעבר הוא הסיבה למחלתו כיום. יש לזכור כי, רופאים הם בני אדם בשר ודם ונסמכים על הידע המקצועי שלהם, שאינו מסוגל לסייע בכל התעלומות הרפואיות.
אי התרשלות באבחון נמדדת בכך שהתקיימו האמצעים הדרושים לצורך אבחון נכון של המחלה, ובכל זאת לא אובחנה או לא אובחנה במועד, ובשל כך נגרם למטופל נזק. מכאן, שרשלנות באבחון עלולה להתקיים כאשר לרופא עמדו האמצעים לאבחן את המטופל, אך לא עשה כן בשל חוסר זהירות.
סוגיה נוספת היא תופעת "הרפואה המתגוננת". בשל ריבוי תביעות רשלנות רפואית ע"י רשלנות רפואית עורך דין, כגון רשלנות רפואית בניתוח ורשלנות באבחון, רופאים יטו לפעמים לשלוח את המטופל לבדיקות מיותרות, בכדי לכסות את עצמם משפטית במקרה של תביעת רשלנות רפואית או תביעת רשלנות רפואית בניתוח בעתיד. בדיקות אלה עשויות להיות יקרות ואף מסוכנות. בסך הכולל, עריכת בדיקות מיותרות רבות, גוזל ממערכת הבריאות כספים רבים, דבר הפוגע ביכולת טיפול בחולים.
כיצד מוגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון?
תביעת רשלנות רפואית ע"י רשלנות רפואית עורך דין תהיה מוגשת כלפי קופת החולים או כלפי בית החולים הציבורי שבו נעשה האבחון הלקוי, ולא כלפי הרופא המאבחן עצמו.
כתב התביעה- לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית, רצוי לפנות לרשלנות רפואית עורך דין, הבקיא בפסיקה המתעדכנת תכופות. לכתב התביעה, השוטח בפני בית המשפט את עובדות המקרה, יש לצרף אסמכתאות רפואיות וחוות דעת רפואית. על כתב התביעה להוכיח קשר סיבתי בין האבחון הלקוי לבין נזק גופני שנגרם למטופל כמו רשלנות רפואית בניתוח, וכן להוכיח כי האבחון הלקוי נעשה בשל התרשלות הרופא. כאמור, הוכחה כי אבחון לקוי נעשה תוך התרשלות, אינה עניין של מה בכך, שכן יש להוכיח כי לרופא המאבחן היו הסיבות לחשוב כי מדובר באבחנה מסוימת, אך בשל חוסר זהירות ומקצועיות, לא התחשב בסיבות אלו בעת האבחון.
לאן מוגשת התביעה? כתב התביעה יוגש לבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לסכום הנתבע ובעיר בישראל כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי. יצוין, כי במקרה של נזק גוף, אין חובה לציין את הסכום הנתבע המדויק, אך יש לשערך את הסכום על מנת להגישו לבית המשפט בעל הסמכות העניינית הרלוונטית (בית משפט שלום- תביעות עד 2.5 מליון ש"ח, בית משפט מחוזי- תביעות של למעלה מ 2.5 מליון ש"ח).
לאיזה עורך דין לפנות? בתביעת רשלנות רפואית רצוי לפנות לרשלנות רפואית עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית לרבות רשלנות רפואית בניתוח. עורכי דין המתמחים בתחום זה, יכירו את הפסיקה הענפה בתחום, יכירו מושגים מעולם הרפואה, רופאים הנותנים חוות דעת ועוד.
סיכום: אבחון לקוי של מחלה עלול לגרור אחריו תביעת רשלנות רפואית. בשל הקושי לעיתים באבחון מחלות, יש להוכיח כי הרופא המאבחן נהג בחוסר זהירות באבחון. תביעת רשלנות רפואית יש להגיש לבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לסכום התביעה. רצוי לפנות לרשלנות רפואית עורך דין, המכיר את הפסיקה הרלוונטית ובעל מידע נוסף העשוי לסייע בתביעה.
